גניקומסטיה – איך זה קורה?
מצב של גניקומסטיה נוצר בעקבות חוסר איזון בין הורמון הטסטוסטרון (שקיים בשפע אצל גברים) לבין הורמון אסטרוגן (שקיים בשפע אצל נשים). כמות האסטרוגן היא שלרוב קובעת את גודל השד בעוד שהטסטוסטרון קובע את מסת השריר וכמות שיער הגוף. בגופם של נשים וגברים קיימים שני סוגי ההורמונים אך אצל גברים בעלי רמה גבוהה מהרגיל של אסטרוגן יש נטייה לפתח גינקומסטיה. התופעה מתחילה עוד בשלב הלידה אך הסממנים החיצוניים שלה לרוב מגיעים בשלב מאוחר יותר. היו מקרים שבהם תינוקת נולדו עם שדיים מוגדלים בגלל כמות האסטרוגן שהועברה אליהם מהאמא, עוד כשהיו ברחם, אך התופעה חולפת לאחר כשבועיים מתאריך הלידה. התסמינים של גניקומסטיה בולטים יותר בתקופת גיל ההתבגרות שבה רמות ההורמונים בגוף מאוד גבוהות אך התופעה לרוב נעלמת בין חצי שנה לבין שנתיים לאחר תחילת גיל ההתבגרות. משלב זה ועד בערך גיל 50, לא ניתן לראות תסמינים של גניקומסטיה ולאחר מכן ניתן לראות שוב צמיחה של החזה. ישנן סיבות נוספות לגניקומסטיה כמו עלייה קיצונית במשקל, גידול בבלוטת יותרת הכליה או באשכים, חוסר הקפדה על תזונה נכונה ובריאה, בעיה בתפקוד בלוטת התריס, מחלה בכבד, אי ספיקת כליות ואף נטילה מופרזת על תרופות מסוימות (כמו סטרואידים).
איך מאבחנים גניקומסטיה?
אם יש חשד לגניקומסטיה, יש לגשת למרפאה למטרת אבחון הבעיה. על מנת לאבחן גניקומסטיה, הרופא צריך לקבל מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית של המטופל ואף של המשפחה, היסטוריה של נטילת תרופות באופן קבוע במידה וקיימת ותסמינים שהמטופל מציג. הרופא יבצע בדיקה של רקמת השדף איבר המין והבטן. במידה ומדובר בנער צעיר בגיל ההתבגרות, הרופא כנראה ימליץ לחזור אליו לאחר כחצי שנה או שנה כיוון שקיים סיכוי גבוה שהבעיה תיפתר מעצמה ללא התערבות תרופתית או כירורגית. במידה ובזמן הבדיקה, הרופא יחליט שמדובר בגוש גדול באופן חריג או במרקם לא תקין, הוא עשוי לבקש בדיקת ביופסיה על מנת לשלול את האפשרות של סרטן בשד. על מנת לאשר או לשלול גניקומסטיה, הרופא יכול גם לבקש בדיקות נוספות ואף בדיקת דם על מנת לשלול מצבים כמו ציסטה, גידול שפיר, דלקת ברקמת השד, המטומה או נמק שנוצר כתוצאה מפגיעה ברקמת השד. בדיקות אלה יכולות לכלול צילום רנטגן, MRI, אולטרסאונד של השד ו/או אשכים ואף ביופסיה של רקמות השד.
איך מטפלים?
במרבית מן המקרים, הבעיה תחלוף ללא מתן טיפול וזאת כאשר ההורמונים בגוף יתאזנו (בסיום גיל ההתבגרות). במידה והבעיה עדיין קיימת, הרופא יפנה את המטופל אל אנדוקרינולוג שמתמחה בבעיות שקשורות להורמונים בגוף. אופי הטיפול יותאם לגיל המטופל, מצב בריאותו, חומרת התסמינים ואיכות התגובה של גוף המטופל לטיפול תרופתי. גינקומסטיה שמופיעה בגיל ההתבגרות, כאמור, לרוב חולפת מעצמה לאחר כחצי שנה עד שנתיים אך במידה ומדובר בחוסר איזון הורומנלי שאינו קשור לגיל ההתבגרות, התערבות רפואית עשויה להיות הכרחית. הצעד הראשון הוא מתן טיפול תרופתי שיאפשר איזון של ההורמונים שגרמו לצמיחה המוגברת של השד. במקרים שבהם הטיפולים התרופתיים אינם מסייעים בפתרון הבעיה, המטופל יופנה אל כירורג פלסטי שיבצע שאיבת שומן או אף כריתת שד. באמצעות הניתוח, יהיה ניתן לשחזר את מראה החזה ולהחזיר למטופל את הבטחון העצמי. הניתוח ייצור חזה קטן ושטוח יותר (מה שעלול להצריך מיקום מחדש של הפטמה או העטרה) ולעיתים מומלץ לשלב גם שאיבת של עודפי שומן שנוצרו מתחת לעור. תוצאות הניתוח הן לא זמניות אך הן כן מצריכות שמירה על תזונה בריאה ופעילות גופנית קבועה על מנת לשמר טוב יותר את התוצאה. אי הקפדה של תזונה נכונה, נטילת סטרואידים או עלייה קיצונית במשקל עלולים לגרום לחזרה של גינקומסטיה.
השפעה פסיכולוגית של גניקומסטיה אצל נערים
מעבר לתסמינים הפיזיים של גניקומסטיה, לתופעה זו יכולה להיות השפעה רגשית ונפשית על המטופל. נערים בגיל ההתבגרות חשופים יותר לטראומה נפשית או פסיכולוגית בעקבות גניקומסטיה וזה עלול לגרום להם לתחושת בידוד וניכור מהסביבה החברתית שלהם. ההשפעה יכולה להיות מתמשכת ויכולה להשליך על ההתנהלות שלהם מבחינה רגשית ופסיכולוגית בתחומים רבים בעיקר כאשר הם לא מקבלים את הטיפול המתאים בזמן. נערים עם גניקומסטיה לרוב נמנעים מפעילויות שבהן יידרשו לחשוף את גופם (כמו בבריכה או בים) או לבישה של בגדים פחות מרווחים (כמו בפעילויות ספורט שונות). תופעה זו עלולה לעורר חרדה אצל נערים ואף להוביל לבעיות אכילה ובמקרים קיצוניים לדיכאון קליני.
השפעה פסיכולוגית אצל גברים
גניקומסטיה אצל נערים יכולה להימשך גם לשנות הבגרות וישנם לא מעט גברים בעלי דימוי עצמי נמוך שנובע כתוצאה מטראומות שחוו כנערים. גברים שסובלים מגניקומסטיה לעיתים גם נמנעים מלהיכנס למערכות יחסים זוגיות וממעיטים לקחת חלק באקט אינטימי מסוג כזה או אחר. גברים עם גניקומסטיה חווים פחד מדחייה והשפלה פומבית שיכולים להוביל לתחושת דיכאון, הרס עצמי ובעיות נפשיות נוספות. גברים אשר עברו ניתוח לתיקון הבעיה, יכולים להמשיך לחוות חרדה חברתית על אף שהתסמינים החיצוניים כבר לא קיימים.
כיום, ישנן קבוצות תמיכה פרונטאליות, פורומים וקבוצות דיון באינטרנט שבהן ניתן לקבל תמיכה מאנשים שחולקים את אותן תחושות. בקבוצות אלה לרוב גם ניתן למצוא מספיק מידע רפואי מבוסס שמאפשר לנערים שחוששים לחשוף את עצמם בפני הקבוצה, לגשת אל רופא מטפל ולקבל תמיכה, מענה ופתרון לבעיה.
